איך לחלץ את עצמנו מלפיתת הטראומה המשנית
רוב המטפלות והמטפלים "מכניסים את העבודה הביתה" באופן שיוצר פגיעה ברורה באיכות החיים,
וגורם למטען הרגשי מהקליניקה
להשפיע על עולמם הרגשי של הילדים ובני הזוג שלנו.
והכי גרוע?
שכמעט תמיד הזליגה מהמטופלים אל הבית היא סמויה,
ואנחנו מאמינים לאשליה שהמשפחה שלנו מופרדת טוטאלית מהסיפורים שאנחנו פוגשים בעבודה.
ככה תוכלו לבדוק מה המצב בבית שלכם:
האם אתם מפחדים שהילדים שלכם יילכו לישון אצל חבר, כי אתם מודעים לפרטים הסטטיסטיים של פגיעות מיניות במשפחה?
ומאותה סיבה - האם אתם מתלבטים לגבי הבטיחות של ילדיכם תחת השגחת בייביסיטר?
ומה לגבי החשש שדודים או סבים יישארו לבד עם הילד או הילדה שלכם?
והאם את.ה מרגישים שיש ירידה בהנאה שלכם מהחיים, בעקבות כל הדברים הנוראיים שאתם יודעים שעלולים לקרות..?
האם אתם מוצאים את עצמכם דואגים עד כדי חרדה גבוהה, או רגישים מאד לקולות ורעשים?
כל אחד מהמצבים האלו משקף שיתכן ואתם נמצאים באיזורי טראומה משנית, כחלק מהעומס הרגשי שאתם נושאים עליכם בעבודה הטיפולית.
בטיפול בטראומה ובאזורי חוסר-אונים וחוסר-ודאות מתמשך,
המטפלים סופגים עומסים רגשיים
שעלולים לפגוע בעולמם הפרטי
לחלחל אל הבית והמשפחה ולפגוע בעבודתם.
טיפולים בעוצמות רגשיות גבוהות
עלולים לגרום למטפל למחשבות,
תחושות ורגשות חודרניים,
מחשבות כאילו אינו ראוי, חסר ערך,
חסר אמונה באנשים, מרגיש מאוים,
קטן אמונה ביקום, חושש לילדיו ולקרובים
מרגיש עייפות פיזית ונפשית ועוד.....
על מנת להיות מטפלים מועילים ויעילים עלינו לשמור על עצמינו, לאזן את העומסים,
לשחרר את הלחצים המתווספים מחיינו הפרטיים ומעולמנו הרגשי המבעבע גם הוא בפני עצמו,
ולקבל כלים לשמירת הכשירות הרגשית, הנפשית והמקצועית שלנו - על מנת להמשיך ולטפל באחר
בדיוק לשם כך,
ובמיוחד לאור התעצמות הלחצים האישיים ועוצמות הטיפולים מאז ה -7 באוקטובר, אני פותחת את
סדנה חד יומית
לניקוי ואיזון טראומה משנית
4 שעות
ליווי בוואטסאפ למשך שבוע אחרי הסדנה
כולל ארוחת ביניים צמחונית וטעימה קפה+ עוגיות
עבודתנו היא מפגש אישי ואנושי,
אך היא גם עלולה להיות מסוכנת לנו,
לכן חובה עלינו לשמור על עצמנו!
מפגש הלמידה משלב ידע תאורטי קליני ומחקרי
בתחום הטראומה המשנית והחוסן,
התנסות חווייתית וכלים פרקטים מעולמות שונים, המשלבים עבודת גוף ונפש,לשמירה על כשירות ארוכת טווח כמטפל
כי אנחנו המשאב שמצד אחד מטפל באחר,
ובמקביל נדרש גם לעוצמות רגשיות עבור הילדים, בני הזוג, המשפחה והסביבה.
בסוף המפגש תצאו מחוזקים רגשית ומקצועית, טעונים בכוחות חדשים ובהתרוממות רוח,
ועם אמונה והרגשה שאפשר ויש מאיפה לשאוב ולהטען.
תצאו עם ידיעה איך להיות מטפלים מחוברים, קשובים, נוכחים, עם לב פתוח ושמורים -
אך לא מנותקים!
נעים להכיר,
סיגלית קמיל – עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית בגישה פסיכואנליטית.
בוגרת תוכנית ההמשך לפסיכותרפיה: "מצבים מנטליים ראשונים".
מורה ליוגה מוסמכת, מתרגלת מיינדפולנס, יוגה ומדיטציה למעלה מ-20 שנה. מאמינה בחיבורים בין הגוף והנפש כדרך טיפול ודרך חיים.
בעבודתי אני משלבת בין ידע פסיכולוגי לידע בודהיסטי ויוצרת חיבורים בין עולם הרוח והנפש המרגישה, לבין הגוף הפיזי ותנועתו.
אני בעלת ניסיון טיפולי של למעלה מ- 30 שנה בטיפול בטראומות ( אלימות המשפחה, טראומות מיניות, טראומות ילדות ) מטפלת בילדים, נוער והדרכות הורים. מדריכה צוותים טיפולים בתחום הטיפול בטראומה ופגיעות מיניות, מפתחת, מרכזת, מרצה ומנחה קורסים בתחום טיפול בילדים ונוער נפגעי טראומה מינית בביה"ס המרכזי לעובדים סוציאליים, דימול. מרצה דרך מכון חרוב ובעבר באוניברסיטת רייכמן ומדריכה בבי"ס שונים לפסיכותרפיה.
נבנה באמצעות מערכת דפי הנחיתה של רב מסר